יום שני, 12 בינואר 2015

הגדלת חזה

הכנסת שתלי סיליקון לשד היא השיטה הנפוצה ביותר עבור הגדלת חזה. ניתוח מן הסוג הזה ניתן לבצע רק אחרי שהשד מגיע לגודלו הסופי, בערך בגיל 18. השיקולים הרפואיים העיקריים הקשורים לניתוח מתייחסים לסוג השתל, צורת השתל ודרך הכנסתו לשד לצורך מיקומו הסופי. שיקולים אסתטיים הם הגורמים העיקריים לביצוע הניתוח. ההחלטה על הניתוח היא אישית ומתקבלת לאחר התייעצות עם רופא מומחה.

הצורך בהגדלת חזה יכול לנבוע גם מאחד השיקולים הבאים:


א. שיקולים חברתיים – השפעות של חברים, בני משפחה וכלי תקשורת מעודדים נשים לבצע ניתוחים קוסמטיים. השיקולים החברתיים חשובים לנשים בטווח גילאים רחב ובכל רחבי העולם.

ב. שיקולים פסיכולוגיים – נשים רבות מתעניינות לגבי ניתוחים קוסמטיים כתוצאה משיקולים פסיכולוגיים. בדרך כלל מדובר על ביטחון עצמי לקוי, המתחיל לקבל ביטוי בגיל צעיר ומופיע גם לאחר מכן.

ג. דימוי עצמי – ירידה בדימוי העצמי היא לרוב תוצאה של חזה לא מפותח, חזה שהתרוקן או שדיים לא סימטריים. הניתוח פותר את הבעיה ומאפשר חזרה מהירה לשגרה.

אופי הניתוח וסיבוכים אפשריים

הגדלת חזה מתבצעת כאמור באמצעות הכנסת שתלי סיליקון דרך חתך מתחת לשד, חתך מסביב לפטמה או חתך בבית השחי. בתוך השד ניתן למקם את השתלים מעל או מתחת לשריר. יש שני סוגי שתלים השונים זה מזה ברמת הצמיגיות. מיקום השתל תלוי במבנה הגוף ולאחר הכנסתו תופרים את החתך שנעשה בעור וברקמה. הניתוח נמשך בערך שעה ותחת הרדמה כללית. לאחר הניתוח נדרשת המטופלת להישאר לאשפוז והשגחה במשך הלילה.


ניתוח הגדלת חזה אינו נחשב מסוכן ורק לעיתים רחוקות מתעוררים סיבוכים שחולפים לאחר שנה או שנה וחצי: דליפה, צניחה, הפרעה בתחושה, התקשות ופגיעה ביכולת הנקה. אין הגבלות מיוחדות לאחר הניתוח מלבד המלצה על לבישת חזיית ספורט והימנעות משכיבה על הבטן.